בימס

בִּימוּס, בִּימָסm. (an adaptation of βωμός, treated in inflection as a cacophemism = בי מיאוס, v. Tosef.Ab. Zar. V, 6, quot. bel., cmp. איצטריא; Syr. בומסא, Ch. בַּמְסָא, בִּימְסָא, בָּמֹוסָא) pedestal of idolatrous statuary. Ab. Zar. III, 7 a stone originally hewn לב׳ for an idols pedestal. Tosef. ib. V (VI), 8 ב׳ שנפגם a broken bomos, (contrad. to מזבח); Bab. ib. 53b bot. ב׳ אבןוכ׳ a bomos is made of one stone, an altar of several. Tosef. ib. VI, 10; a. fr.Y.B. Mets.X, end, 12c העלה על גבי ב׳, read דִּימֹוס.Pl. בִּימוּסָאֹות, בִּימוּסְיָאֹות, בִּימֹוסִיֹּות, בִּימְס׳. Ab. Zar.IV, 6 (53b) ב׳ של מלכים (v. Rabb. D. S. a. l., Mish. N. בומסיות) pedestals temporarily put up for the reception of princes (governors). Ib. 54a בימסיאות בשעת השמד Ms. M. (v. Rabb. D. S. a. l. note) idolatrous pedestals (or altars) erected during (the Hadrianic) persecution, אע״פ שהשמד בטל אותן הב׳ לא ביטלו although the persecution has been repealed, they (the Romans) have not cancelled these altars; v. בָּטֵל Pi.Gen. R. s. 53, a. e. (some ed. בִּימָסֹות) altars. Tosef.Ab. Zar. V (VI), 6 בֵּי מוּסְיָיאֹות ed. Zuck. (Var. בימסיות). Ab. Zar.I, 7 (16a) בימוסיאות, בימסיות, read with Ms. M. a. Ar. דִּימֹוסְיָאֹות.